ההבדל בין דיסק DVD ל- CD

אפשרויות אחסון המידע התרחבו עם המצאת הדיסק בשנת 1982 וכיום ישנם שני סוגי דיסקים שהם ה – CD ו ה – DVD המכונים בעברית "תקליטור" שלמראית עין נראים אותו דבר אולם שונים במהות שלהם ובשימוש שלהם והם מיועדים לצרכים שונים ועל כך בהמשך

מעט על התקליטור, כאשר אנו מסתכלים אחורה בזמן אנו רואים שכל הרעיון של המצאת התקליטור התחיל בכך שהאנושות חיפשה פתרון לאחסון מידע יותר נוח ובזמנו כל הנושא סבב סביב תעשיית המוסיקה שעשתה שימוש בתקליטים, והמצאה זו פתרה הרבה בעיות שהיו בזמנו, כגון עלויות החומר, חיפוש רצועת השמעה מסוימת, ניוד המוסיקה, הפיכת צדדים כמו בתקליט, שחיקת החומר שעליו נמצאת המוסיקה וכו'.

אפשר בעצם לומר שהתקליטור הוא סוג של תקליט מתקדם מאחר ששיטת הכתיבה והקריאה דומה מאוד לשיטת הקריאה הספירלית של התקליט כאשר קרן הלייזר מהווה את ה"מחט" של התקליטור.
הדיסק עצמו בנוי מפלסטיק מיוחד שבו ישנם "שקעים" ו"שטחים מתים", כאשר השקע מפזר את הקרן והשטח המת מחזיר את הקרן וגביש מיוחד הרגיש לתנודות לייזר מתרגם את המידע הדיגיטלי המתקבל מפעולות אלה לצלילים.

CD , DVD ומה שביניהם

נתחיל בראשי התיבות של המילים:

• CD – Compact Disk
• DVD – Digital Video Disk / Digital Versatile Disc

ראשי התיבות מרמזים על מטרתם: הדי.וי. די (או בשמו העממי "דוד") מיועד לאחסון סרטי וידאו ובשל כך גם נפח האחסון שלהם גדול בהרבה מאשר הקומפקט דיסק המיועד למטרות מוסיקה בלבד (גם מסמכים) ועומד על 4.7GB שהוא הדי. וי. די. ה"עממי" ומגיע עד 17GB בדי. וי. די. דו-צדדי בהשוואה לקומפקט דיסק שנפח אחסונו עומד על 650-800MB שיכולים להכיל כ – 80 דקות של מוסיקה.

עם המצאת המחשב הנייד, חשיבות הדיסקים עלתה במיוחד אצל העוסקים בתוכן מוסיקלי ואירועים אשר מצריכים הקרנת סרטים וגם יחד איתם הגיעו הבעיות של טעינה לא נכונה של דיסקים לקומפקט דיסק אשר הצריכו פנייה למעבדת מחשבים ניידים.

תקליטורים – הסוגים השונים על ציר הזמן וסיכום התקליטורים הראשונים שהיו בשוק היו תקליטורים לקריאה בלבד שבאותה תקופה הכילו את המוסיקה שהייתה אז, בהמשך הגיע התקליטור שאפשר כתיבה חד- פעמית (CD-R) ,זמן לא רב אחריו הגיע התקליטור שאיפשר קריאה וכתיבה או יותר נכון, צריבה חוזרת ( CD-RW) ואחריו הגיע הדי. וי. די שגם הוא מגיע בתצורות שונות כמו הקומפקט דיסק. ככה נוצרת מהפכה שמשפיעה לאורך זמן ועל כל העולם.